"זוהי צורת הביניים שבין האינדיבידואליות והקולקטיביות. מן הפרט לא תישלל ההתעוררות והשמחה אשר לרכוש הפרטי, ועם זה עשוי הוא להתגונן מפני השלטון הקאפיטליסטי בכוח ליכודו עם חבריו למקצוע [...] בשל ההדדיות שלנו לא נדלדלנו יותר גם ביחידים אמיצים, אלא להיפך. היחיד אינו נשחק בתוכנו על ידי אבני הריחיים של הקאפיטליזם, וכן אין גולגולתו נערפת בכוח אותה שוויוניות של הסוציאליזם. אנו מכירים ומעריכים את התפתחות היחיד, כשם שאנו מכבדים ומוקירים את בסיסו הכלכלי"   בנימין זאב הרצל